מה זה אומר?
בתרגום מארמית: ״לחכם או לחכמה, מספיק רמז״. מי שמבין עניין לא צריך הסברים ארוכים. מספיק מבט, תנועה או משפט קצר, וכבר קלטו.
אומרים את זה כשמישהו הבין בלי שאמרנו: אמרתם ״וואו, הפיצה נראית טעימה״, וחבר הגיש לכם את המשולש האחרון. אבל רמזים עובדים רק כששני הצדדים מבינים אחד את השני. כשלא בטוחים, כדאי לפעמים להגיד ישר, ברחל בתך הקטנה.
נסו לנחש מה כל מילה אומרת, ואז הפכו את הכרטיס:
מאיפה זה בא?
הפתגם מגיע מהארמית, שפה קרובה לעברית שדיברו בה בימי חז״ל, שזה חכמינו זיכרונם לברכה, לפני יותר מאלף שנה. הוא מצוטט במדרש על ספר משלי, וכך הוא מופיע שם:
לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזאמדרש משלי, פרק כב
החצי השני אומר שמי שלא מבין צריך משהו הרבה יותר חזק מרמז. גם בספר משלי יש רעיון דומה: נזיפה אחת פועלת על אדם נבון יותר ממאה מכות על כסיל (משלי יז, י).
איך אומרים את זה היום?
- אתם אצל חבר, נשאר משולש פיצה אחרון, אמרתם רק ״וואו, זה נראה טעים״, והוא מחייך ומגיש לכם אותו.
- בשיעור חבר מתחיל להצחיק אתכם. המורה עוצרת, מסתכלת עליו ומרימה גבה, והוא מיד משתתק. היא לא אמרה מילה.
- אבא מסתכל על השעון ליד הדלת, וכולם מבינים שהגיע הזמן לצאת, בלי שהוא צריך לצעוק.
לכיתה ולשולחן
- איך אתם מעבירים הודעה בלי מילים: במבט, בתנועה או בשתיקה?
- מתי רמז לא מספיק, ודווקא כדאי להגיד ישר?
- קרה שהבנתם רמז לא נכון? איך אפשר לוודא שהבנו נכון?
פעילות קצרה
בקבוצות: מתאמנים להעביר הודעה בלי מילים (״אני צריך עזרה״, ״בוא נלך״, ״שקט בבקשה״), והחברים מנחשים. אחר כך מדברים על מה הובן נכון ומה לא.









