מה זה אומר?
יש לנו נטייה לרצות הכול: להספיק הכול, לתפוס הכול, ועכשיו. הפתגם אומר שמי שמנסה לתפוס יותר מדי בבת אחת, נשאר בסוף בלי כלום.
רוצים לראות? תנסו לתפוס הרבה קופסאות בבת אחת. הכול ייפול. אבל שתיים? בקלות. בקיצור, עדיף לתפוס משהו קטן ולהחזיק בו.
נסו לנחש מה כל מילה אומרת, ואז הפכו את הכרטיס:
מאיפה זה בא?
חכמי התלמוד אמרו את המשפט הזה, ויש לו חצי שני שפחות מכירים:
תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה לֹא תָּפַסְתָּ, תָּפַסְתָּ מוּעָט תָּפַסְתָּבבלי, יומא פ ע״א, ועוד מקומות
כלומר, מי שתופס קצת, באמת מחזיק משהו ביד.
איך אומרים את זה היום?
- מחליטים שמחר מתחילים לקום מוקדם, לרוץ, לאכול בריא וגם לקרוא ספר. ואחרי יומיים? כלום. ומי שבחר רק דבר אחד, עדיין עושה אותו.
- טלפון ביד, טלוויזיה ברקע, מחשב פתוח, ובסוף לא קולטים כלום.
- אפשר להכיר את כל השכבה ועדיין לא להיות קרובים לאף אחד. חבר אחד או חברה אחת, שאפשר לספר להם הכול, שווים יותר.
לכיתה ולשולחן
- מתי ניסיתם לעשות הרבה דברים בבת אחת? איך זה נגמר?
- למה כל כך מפתה להתחיל הרבה דברים ביחד?
- מה אתם בוחרים ״לתפוס״ השבוע, רק דבר אחד?
פעילות קצרה
מנסים להחזיק כמה שיותר עפרונות או קופסאות בשתי ידיים וללכת עד הלוח. אחר כך עם שניים בלבד. מה למדנו?









